בימים אלו אנו סוגרים שנה מאז התאזרח נגיף הקורונה בארצנו הקטנה. שנה שבה אני צועק בגרון ניחר לכל מי שמוכן לשמוע אותי: תקפידו על ההנחיות – הן מצילות חיים. הייתי עיקש וקפדן לאורך כל השנה האחרונה, גם כשאמרו שאני זורה פחד ובהלה.

הפעם אחרוג ממנהגי, באופן חד פעמי, ואקרא לכם: אל תקשיבו להוראות!

החלטת הממשלה האחרונה הסירה חלק גדול ממגבלות הסגר – היציאה מהבית מותרת, הטייק אווי חזר לשגרה, ומותר גם לבקר בבית אחד בלבד של מי שהם לא משפחה גרעינית.

ואני קורא לכם אל תצייתו להנחיות. המדינה התירה ? אנחנו נאסור! אנחנו נשמור על סגר הרמטי, נצא להתפלל במניין במרחב הפתוח תוך שמירה על כלל ההנחיות וזהו !

כן, נחמיר על עצמנו, שהרי במצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" לא אמרינן "כוח דהיתרא עדיף"… נוצר לנו חלון הזדמנויות שלא היה עד עכשיו. בסגרים הקודמים ידענו שלאחר הסגר יבוא סגר נוסף בעקבות עליית תחלואה.

כעת אנו ב"ה לקראת סיום מבצע חיסונים מרשים במיוחד (וזו ההזדמנות להזכיר למי שטרם הספיק, צאו להתחסן כמה שיותר מהר, זה חיסון יעיל ובטוח). ולמרות שאולי לא לעולם חוסן, אך אין ספק שלעולם חיסון.

ועם עוד קצת מאמץ, בעז"ה נצליח למגר את הנגיף, לחזור לספסלי הלימודים והיכלי התורה ולמקומות העבודה בצורה תקינה, אבל עד שנגיע לרגע הזה, והוא לא רחוק, נמשיך להישמר ולהישאר בבית, נשמור עלינו ועל הסובבים אותנו, ונקדש שם שמיים.

כי בידינו הדבר, שכן "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" ובמקום שיש אנשים השתדל לא להיות… בברכת אתה חונן לאדם דעת, ‏ובברכת כל השומע לי ינעם לו, אמן ואמן